את חינוכו היסודי השלים ליאור בבי”ס יהל”ם ברמת גן בשנת 1996. הוא היה תלמיד שובב, ספורטאי מצטיין וילד אהוד על כל המורים והחברים בבית הספר. ליאור שיחק כדורסל במכבי רמת-גן. בטכס הסיום של כתות ח’ הגדירה אותו המחנכת שרה במילים: “הילד הזה הוא משהו”.
את חינוכו התיכוני הוא השלים בבי”ס “אוהל שם” ברמת גן ביולי 2000.
ליאור היה תלמיד מצטיין וספורטאי מוכשר אך גם שובב גדול.
אני זוכרת שכאשר הוזמנו לביה”ס עקב בעיות התנהגות הייתי אומרת למורים “זה לא יכול להיות, הוא כ”כ שקט בבית, מרבה לשחק במחשב או עם חברים”.
ליאור היה נער שהיה בו הכל, יפה תואר, חכם, אמביציוזי, שובב ורגיש בעל אישיות כריזמטית וסוחפת אשר הקסים את כולם.
היתה לו תמיד אוזן קשבת לכל החברים והחברות. הוא ניחן בשקט נפשי ובצניעות מופלגת.
הרעות והחברות הוו את מהות חייו.
בתיכון הוא הרבה לעזור לחבריו במקצועות הריאליים בהם הצטיין.
ליאור סיים את התיכון במגמה הכימית בהצטיינות.
לפני הגיוס הוא נסע לשבוע נופש ביוון עם חבריו למחזור והגדיר את תקופת הנערות כתקופה הכי יפה בחייו.
חבריו הגדירו אותו כך:
“הוא לא היה מנהיג מוצהר או ליצן גדול אבל הוא היה הלב. הוא היה הבחור הטוב הזה שתמיד ידעת שאם הוא איתך אז יהיה בסדר, תמיד ידעת שהוא יקשיב, שהוא ייעץ, שהוא יגיד את הדבר הנכון”.