אלפרד ק.

לא הכרתי את ליאור, גם לא שמעתי את סיפורו עד כה.
חזרתי הערב מנסיעת לילה הביתה שבגבעתיים בדרך דקות ספורות מהבית נעצרתי אחרי רכב ברמזור ושמתי לב תוך בהיה ברכב שלפני והמוזיקה שניגנה אצלי באוטו, שעל השימשה האחורית של הרכב שלפני יש מדבקה, סטיקר, והשם ליאור הפנה את מבטי להתעמק בתוכן המדבקה, לבן שלי קוראים ליאור… התקרבתי מעט קדימה בזהירות רבה לא לפגוע ברכב וראיתי את שאר התוכן … אוהבים ומתגעגעים…
אוהבים ומתגעגעים, הסתקרנתי .
שיננתי כל הדרך עד הבית את כתובת האתר, זה היה קל ליאור ועוד R זה מה שאמרתי לעצמי בלב עשרות פעמים.
הגעתי הביתה, כולם ישנים עברתי בחדרים לראות שכולם מכוסים, התיישבתי בסלון, לא יכולתי ללכת לישון. נכנסתי לאתר …..
והתחלתי להכיר את ליאור… אני בהחלט מתחבר לאהבה, לגאווה ולגעגעוים לליאור. לא הכרתי אותו ואני מרגיש פספוס, הפסד שלי שלא הכרתי אדם שכזה.
אני שלא הכרתי אותו מרגיש דרככם שליאור כאן מספר את סיפורו, גם בהודעות שקראתי אפשר מיד להבין כמה מיוחד הוא ליאור, ושאני לא היחידי שמרגיש פספוס שלא הכיר אותו. ואני בטוח שחלק עיקרי מליאור, שחלק עיקרי שהפך את ליאור להיות נפלא ומיוחד זה אתם. המשפחה, החברים, המכרים שכן הכרתם אותו, אתם אלו שעשיתם אותו מיוחד כזה, זה אומר שגם אתם מיוחדים..
יישר כח לכם, שלא תדעו עוד צער,
ריגשתם מאד…