ארז כנען

ליאור, אח יקר ואהוב שלי.
כמה אתה חסר.
זכיתי לחוות את ילדותי בחייקך, לצחוק לאהוב ולבכות, ותמיד לדעת שאתה שם כשאני צריך.
ואז פתאום הלכת ונשארתי לבד. וגם היום, כשאני כבר ילד גדול והרבה מים עברו בנהר, עדיין אין לך תחליף.
בכל פעם שמישהו לא אוהב אותי על מי שאני, אני חושב על איך שחסרה לי הרגשת השייכות המוחלטת שחיבקה אותי בכל אינטראקציה שלנו, על אהבת האמת ללא תנאים שכל כך נדירה גם לברי המזל.
אוהב אותך,

ארז