ליאור היקר, היום זה יום הזכרון הראשון שאור יעמוד דום בצפירה. כששואלים את אור איזה יום היום הוא יודע להשיב "זה יום עצוב של החיילים שמתו, והיו חכמים וגיבורים כמו ליאור". היום כשהזכרתי אותך וסיפרתי עליך לאור הוא התבונן בתמונה ואמר "יש לליאור רוב, הוא חייל חכם שמחייך". הסברתי לאור מי אתה דרך אמא ואבא שלך ושתי אחיותיך שאותם אור מכיר ואוהב, והוא אמר "לא ראיתי אותו". ליואר אמנם אור לא יראה אותך לעולם, אך את הזיכרון שלי אותך אעביר גם לשני ילדי. ליאור- מאז שלא שבת, "…אין אומרים דבר. או מדברים על גשם ועל מה-נשמע. ועל משהו עוד. ועוד על משהו. והאוזן בין כה לא תשמע. ושותקים. וקמים מן הכסא. ויושבים. וקמים. ושוב. ויודעים דבר אחד ויחיד: לא ישוב." (מתוך תחילה בוכים/אברהם חלפי). אוהבת גאה ומתגעגעת, ודבר אחד בטוח יודעת- אותך לא אשכח בן דוד יקר!
