ליאור היקר, זו השנה השניה שאור מצטרף אלי לטקס יום הזכרון, השנה במהלך הטקס אור החל לדמוע ואמר שהוא יגיד לי אחר כך מדוע. כשנכנסנו שנינו לאוטו אור החל בוכה, שאלתי מה קרה והוא אמר בבכי: "אנילא מכיר בכלל את אור, אני רק רואה תמונות אבל אני לא פגשתי אותו אף פעם", הבטחתי לאור שאספר לו על הזכרונות שלי ממך ושישמע את הזכרונות של אחרים ממך, נכון שזה לא יהיה כמו להכיר אותך ממש, ולצערי הרב ועם הכאב הבלתי נתפס, אפשרות זו לא קיימת, אך אני מבטיחה לך שאור שלי, גם אם לא זכה להכירך, ידע איזה ילד נפלא היית, ליאור שתמיד ישאר בליבנו. אוהבת, גלי.
