טל מרמת גן

הייתי פוגש אותך בחצר בית הספר היסודי. לא הכרת אותי כי הייתי צעיר ממך בארבע שנים. היית החבר הראשון של אחותי הגדולה לירון.
בכל יום זיכרון, בכל שנה מאז שנפלתי אני נזכר בך. תמיד נכנס לאתר, תמיד קורא שוב את סיפור חייך ואת סיפור הנפילה. היית אדם מדהים ואנושי. לא הגיע לך למות ככה, סתם, בתאונה שכזאת אכזרית.
למשפחה – אמן שיהיו לכם רק ימים טובים וארוכים מלאים בבריאות ובאושר. שהשם יקום את דמו של ליאור.