טל

ליאור, כמו כל שנה ביום הזיכרון, מאז שנת 2002 הארורה בה נהרגת בהתהפכות הנגמש, אני נכנס לאתר לזיכרך.
גם השנה, בכיתי המון אחרי שקראתי את סיפור חייך ואת סיפור נפילתך. המוות שלך היה כל כך מיותר, מכעיס, לא הוגן ולא הגיוני. נועדת לגדולות ובגלל טעות אנוש קטנה נשארת בגיל 20 לנצח.
העיניים שלי דומעות בלי הפסקה ואני לא מצליח להפסיק לבכות. היית אדם טוב, מלאך, נשמה טובה שלא הגיעה לה ככה להסתלק מן העולם.
יהיה זכרך ברוך ונשמתך צרורה בצרור החיים. למשפחה – שלא תדעו עוד צער ושרק רגעים טובים ומאושרים ימלאו את חייכם!