טל

ראיתי אותך כשהייתי ילד קטן בכיתה ג' או ד' בבית הספר היסודי יהלם. אני זוכר שאחותי התאהבה בך והיה בינכם קשר קצר ואז היא הראתה לי אותך. מדי שנה, ביום הזיכרון אני תמיד נכנס לאתר הזה לזכרך, קורא את הטקסטים, רואה את את התמונות ופשוט נקרע מבכי. הלוואי שתמיד יזכרו את הדברים הטובים שבך, ששמך לעולם לא יישכח ושנשמתך תהיה צרורה בצרור החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *