ליאור, לעולם לא אשכח שאתה הילד הראשון שהכרתי כשהגעתי אל הארץ, ורק כעת אני באמת מבין את מידת ההשפעה של התייחסותך אליי באותו יום, ה-11 באוקטובר 1994,על חיי במדינה הנפלאה הזו, שהקרבת את חייך למענה. השנים עוברות ועוברות, ובכל פעם שאני נזכר בך הדמעות זולגות וזולגות. תודה על מי שהיית, ולמרות שאני יודע בליבי שכעת זה כבר לעולם לא יקרה, הלוואי שאצליח לפגוש בשארית חיי אדם אחד כמוך.
