ליאורי, עוד יום זכרון הגיע, עוד אזכרה מתקרבת, עוד יום הולדת שלך חלף לפני חודש וחצי… ספירה מזעזעת שלא תסתיים לעולם. כמו טבלת ייאוש שאין לה סוף… אתה כל כך כל כך חסר, זה עדיין בלתי נתפס, המשפחה שלנו לעולם לא תהיה כפי שהיתה לפני לכתך…. אוהבת אותך המון בן-דוד יקר, מדליקה נר לזכרך בשמי ובשם אסף ושני ילדיי שלא הכרת – עומר וטום…