ליאור
כשהעולם נעטף בשמחה ותקווה,
הופעת בעולמנו – עוטה חן ואהבה,
אביב חדש הגיח, מבעד קרעי העננים,
נסך תחושה של אושר, על פני האנשים.ביקשנו שדמותך תאיר את עולמנו,
שפע אור ושמחה – תקרין על סביבתנו.
ליאור קראנו לך – לרך הנולד,
מייחלים שתביא אתך עתיד חדש.
מרוץ חיינו לא פסק לרגע,
לנער הפכת, כי כך זה בטבע.
לפעמים גם נעצרנו, לרגע להודות,
על דמותך הצומחת, מול עינינו המשתאות.
חיוך ביישני מלא חן של נעורים,
שובב וקופצני , כך אמרו המורים.
בדרכך השקטה, לבבות קטפת,
מבלי משים – לעלם חמודות הפכת.
ביום מר נמהר , נגוז לו החלום,
אותו רקמנו בלבנו, אך תמול שלשום,
מאור פניך, שוב לא יאיר את נשמתנו,
נשארו רק זיכרונות, צרובים לנצח בנפשנו.
השארת אחריך, שובל של אהבה,
לבבות כואבים, ועצב גדול בנשמה.
תהא נשמתך חקוקה בלב אוהביך
והיא שתלווה את כולנו אחריך…
אורנה מרקוס (חברה של ההורים)