בקצה ההר מפציע שחר
באופק כבר קרני האור
צרצר נעור חורק כנפיים
ציפור שולה דגים ממים
ולנו אין למה ליעור
ולנו פה חסר ליאור
על שביל פרפר פורש כנפיים
על דרך ילדים רצים
עלי כותרת נפתחים
דבורה אוספת צוף פרחים
ולנו אין למה ליעור
ולנו פה חסר ליאור
עיר פותחת חלונות
בתי קפה ושולחנות
דמויות רצות ממהרות
תקוות קסומות מתפוגגות
ולנו אין למה ליעור
ולנו פה חסר ליאור
באופק אור נבלע בים
קרני שמש – צבעם הועם
האור כבה, הוא לא חזר
נדם ליבו בשביל הזר
ולנו אין למה ליעור
ולנו פה חסר ליאור
ודמעה שיצאה מכיס עיני
צללה וחרטה עוד חריץ בליבי
ושקעה בעמקי קיברו
עמירם בית-הלחמי