עמירם בית הלחמי (2012)

אזכרה לליאור 2012

מעמקי האדמה עולות מילים
מרחפות באוויר והופכות לשירים
ורוח עוברת בין העצים
מזיזה ענפים מעלעלת עלים
שקט מופר בהמון חברים
מתאספים מסביב לשורות הסלעים
סביב, קולות בכי חרישי
ועוברת שנה וליאור בנפשי

נוכל לספר, לחבק ולגעת
תחושת כאב ועצב מבעבעת
לחפש הנתיב שיוליך את הקול
לעמקי אדמה לחדרי השאול

עשור כבר חלף, עשורים לפנינו
משפחה שבוכה על ליאור שאיננו
ושוב נחזור לפזר אותיות
לתפוש באוויר מילים ודמויות

ונניח עוד זר עוד מכתב ועוד שיר
כדי שנזכור וכדי שנזכיר
וכדי שנבין – המובן המוכר
יישאר לעולם הבן היקר

ממרחק – האור נמחק
שחור נצבע, הלב נסדק
תקווה נמוגה עתיד אבד
ליאור – אינו, זיכרו – לעד

עמירם בית-הלחמי