עמירם בית הלחמי

ליאור
אתמול חלפו שלוש
מאז כיסה החול את הראש
ולמי שכאן עומד
נשאר ליאור בודד.

לא, לא ניתן לך מנוח
לא ניתן לנו לשכוח
איך נסעת על השביל
שלבור אותך הוביל.

ושוב ושוב מציק בלב
לו החלפת משמרתך
לו עיכבת מהלכיך,
דקה יותר, שניה פחות
ולא היו כאן מטפחות
לא היו פנים דומעות
לא היו שנים מתות.

כי אם אפשר היה
לתרום, לתת לך איבר
ודאי כל מי שכאן עומד
היה ראשון לך לתת
הכל כדי ששוב תהיה
ולא אנחנו כאן נבכה.